בפרדס חנה הוצב מיצג לזכר 34 נשים שנרצחו מתחילת השנה
ברחבת בית ראשונים בפרדס חנה הוצב השבוע מיצג נעליים אדומות מצמרר ומעורר מחשבה. המיצג נבנה לרגל יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות כלפי נשים. עשרות זוגות נעליים סודרו בשורות, וכל זוג מסמל אישה אחת שנרצחה – אישה שאינה עוד בחיים רק משום שהייתה אישה.
המיצג המקומי הוא חלק מיוזמה רחבה שמובילה תנועת בונות אלטרנטיבה. פעילת הארגון פעלו להקמת מיצגים דומים ב-13 מוקדים שונים ברחבי הארץ. המטרה היא להמחיש לציבור את גודל האסון האנושי המתרחש מדי שנה בישראל ולהעמיד את מספר הנרצחות במרכז השיח הציבורי.
מתוך דברי הארגון עולה תמונה קשה: 34 נשים נרצחו מתחילת השנה. בממוצע, בכל תשעה ימים נקטפת עוד אישה. הנתון הזה, שבלב הכתבה, הוגדר על ידי הארגון כ”טרור מגדרי” שמתרחש לעיני כול. הפעילות מדגישות, כי היעדר פעולה אפקטיבית של המשרד לביטחון לאומי מאפשר לרצח הבא להתרחש ללא הפרעה.
הנעליים האדומות, שמסמלות דם ונוכחות שהפכה להיעדר, הונחו בקפידה על הרצפה. כל זוג נשא תגית עם שמן של הנרצחות או עם מסר כללי לזכרן. המבקרים שחלפו במקום עצרו, צילמו, דיברו וקראו לתיקון מידי. חלקם אף חלקו סיפורים אישיים על קרובות או שכנות שאינן עוד.
בתנועה סיפרו כי המיצג הוא אמצעי להעלאת מודעות, אך לא תחליף לפעולה ממשית. הארגון קורא ליישום מלא של המלצות דו”ח מבקר המדינה בנושא טיפול באלימות נגד נשים. כמו כן קוראות הפעילות להקמת ועדה בין-משרדית שתטפל בתופעה בראייה רוחבית.
לדברי הפעילות, “איננו יכולות לקבל מציאות שבה רצח אישה הוא עניין שבשגרה”. הן מדגישות כי מדובר במאבק יומיומי, שאיננו מסתכם ביום סמלי אחד. המיצג בפרדס חנה, כמו בשאר המוקדים, נועד להזכיר שהמאבק רחוק מסיום ושחייהן של נשים רבות תלויים בשינוי מדיניות אמיתי.
בתוך כך, במועצת פרדס חנה – כרכור הרחיבו את הפעילות הקהילתית בנושא, מעבר למיצג עצמו. המועצה עצמה פנתה בקריאה לנשים נפגעות אלימות, או נשים הזקוקות לייעוץ, מידע או סיוע בזיהוי נורות אדומות, לפנות ולקבל תמיכה וליווי מקצועי. המרכז לשלום המשפחה באגף לשירותי רווחה וקהילה
האגף עצמו מציע טיפול לנשים ולגברים הלכודים במעגל האלימות הזוגית על כל סוגיו. הפנייה מתבצעת עצמאית ובדיסקרטיות מלאה לאגף לשירותי רווחה וקהילה.
אודליה לוי, יועצת לקידום מעמד האישה במועצה, סיכמה. “אירועי החודש מעלים את המודעות ומזכירים בקול ברור! אלימות כלפי נשים היא לא ‘סיפור של אחרות’; היא אחריות של כולנו. במסגרת תפקידי אני פוגשת נשים חזקות, שקטות, וגם כאלה המתמודדות עם מציאות שקשה לתאר. לכולנו יש קול, יש ערך, ויש זכות לחיים בטוחים. אני פונה לכל אישה שקוראת את השורות האלה: את לא לבד. אם משהו לא נעים, אם יש התלבטות או תחושת חוסר ביטחון, אני כאן בשבילך. בגובה העיניים, בלי שיפוט, וביחד נמצא את הדרך הנכונה לך.”
צילום: שני תמים
