אלדד בר כוכבא סימן לעצמו מטרה ברורה: לחזור לתפקידו כראש מועצה; בשיחה פתוחה הוא מדבר על המאבק במחלת הסרטן והניצחון עליה, על מעורבותו בלכידת ונטרול מחבל וגם קצת על פוליטיקה.
חודש וחצי לפני הבחירות המקומיות ונדמה כי אלדד בר כוכבא בשיא כוחו, עם אנרגיה רבה והמון אופטימיות. בר כוכבא, תושב פרדס חנה בן 62, נשוי לקלרה ואב לארבעה, הוא אחת הדמויות המוכרות ביותר באזור. במשך שנים רבות הוא משמש כחבר מועצה. בין לבין שימש כסגן ראש מועצה ושנה אחת כיהן בתפקיד ראש מועצה. לתפקיד ראש המועצה בחרו בו חברי המועצה – זאת בעקבות פרישתו של חיים געש ז”ל. הוא נראה בטוח בעצמו מתמיד ומרצה בשטף על תוכניותיו. במהלך השנים האחרונות התמודד בר כוכבא עם מחלת הסרטן. לפני פחות מחודש מצא עצמו מתמודד מול מחבל בירושלים – שם סייע לנטרל אותו.
היות שהשיחה היא באווירה ביתית, בלטו הספרים הרבים. ואכן, בר כוכבא נחשב לידען. הוא בעל תארים במשפטים, בחינוך, בסוציולוגיה ובמינהל ערים. לשאלתי על ההשכלה המגוונת, ויש אומרים האקלקטית שלו, הוא מסביר: “נכון, יש תחומים אקדמיים שונים. אני אוהב ללמוד, ויכולתי להתאים למספר תחומים. נכון שמרוב עצים לא רואים אצלי את היער, אבל אני חושב שידע הוא כוח. כל תחום שלמדתי, השתדלתי לעשות אותו בהצטיינות”.
על תכנית חלוקת פרדס חנה – כרכור לרובעים: רק להושיט את היד ולקחת את הכסף
הוא מתמיד בקידום תכנית חלוקת היישוב לרובעים, שהוא מאמין שהיא מה שצריך היישוב כדי להתקדם. “משרד הפנים הסכים לתוכנית בזמנו. רובעים הם חובה בגלל ההבדלים בתוך היישוב”, הוא מסביר.
מה בעצם אומרת התוכנית ולמה כל-כך חשוב לטעמך ליישמה בפרדס חנה – כרכור?
“תכנית הרובעים תאפשר חלוקה דיפרנציאלית תקציבית. מערב היישוב יקבל תקציבים ממשלתיים ייעודיים גבוהים יותר בשל החתך הסוציו אקונומי המאפיין אותו. הוא יוגדר כפריפריה חברתית ויזכה בעודפי תקציבים ממשלתיים, בדומה לאור עקיבא בזמנו. יש עם זה ניסיון. רובעים יש גם בירושלים ואשדוד, למשל. משרד הפנים הגדיר את פרדס חנה כרכור כחתך סוציואקונומי 7. לכן, משרד הפנים מונע קבלת תקציבים שהיו יכולים לסייע רבות ליישוב בתחומים שונים, בעיקר בתחום החינוך. בפועל הממוצע הכולל הוא אומנם חתך 7, אבל מערב היישוב מאופיין בחתך 4-5”.
“יוצא מכך שמרכז וצפון היישוב מממנים את מערב היישוב. לכן אני רוצה להגדיר שלושה רובעים: מערב, מרכז ומזרח-צפון. בנוסף, תכנית כלכלית שקידמתי אותה היא אזור התעשיה המערבי. ארבע שנים עבדתי עם איציק פרוינד. יצרנו בתקופתו של חיים געש ז”ל את הבסיס הכלכלי לשנים הבאות של פרדס חנה כרכור. התוכנית כבר אושרה והפיתוח היה אמור להתחיל בשנת 2019. באותה שנה יצא מכרז לדרך הים, וגם את חניון הרכבת אני עשיתי והשגתי את התקציבים. הקמת צוות מקצועי וחברה כלכלית לניהול היישוב היא צו השעה. והכי חשוב, אני מרגיש שיש היום פער עצום בין תושבי היישוב לבין מה שקורה פה בפועל”.
למה אתה מתכוון שיש פער עצום בין תושבי היישוב לבין מה שקורה בפועל?
“יש פה איכות של אנשים מדהימים, מוכשרים, משכילים ובעלי דרייב. זה לא מתבטא במועצה. אם יוקמו רובעים, בכל רובע תוקם הנהלת רובע והתושבים ינהלו את היישוב. החינוך במצב עגום ביותר. בתיכון החקלאי יש כ-2000 תלמידים – גם אחרי ההפרדה. 1000 מהם באים ללמוד, 1000 להעביר את הזמן, מעל 200 להפריע. טרם מחלתי הגיתי שיוקם בית ספר תיכון מקצועי טכנולוגי על מנת לתת חינוך בהתאמה לצרכים של התלמידים. יש צורך דחוף גם בבית ספר דמוקרטי נוסף. יש צורך דחוף לטפל גם בתנועות הנוער. לרתום את התושבים שלא מעורבים ולהקים אגף בלתי פורמלי שיטפל בנוער ובספורט תוך הכפלת התקציבים מקרן קיסריה וקרנות של משרדים ייעודיים. יש כסף במשרדי הממשלה. צריך רק לקחת אותו”.
יש טענות, שבשנים האחרונות חוסר יציבות שלטונית וחילופי ממשלות תכופים מקשים על גופים שונים בקבלת תקציבים והשלמת תוכניות. מהי עמדתך?
“אין שום קשר בין התחלפות ממשלות וחוסר יציבות שלטוני לבין עבודה עם תקציב. יש מסגרות תקציביות קיימות ועודפי תקציב לא מנוצלים כל שנה”.
מה הדבר הראשון שתעשה אם תיבחר לתפקיד ראש המועצה?
“דבר ראשון, הקמת קואליציה בהתאם לתוצאות הבחירות. זאת צריכה להיות קואליציה סובלנית, ליברלית ומבינה, תוך הבנה שפרדס חנה כרכור שינתה את אופייה ההיסטורי ואת הרכב תושביה וצריך להתחשב ולרתום את האוכלוסיות שבאו ליישוב”.
חייה את היום, כי אין לדעת מה יהיה מחר
בבחירות הקודמות לפני חמש שנים, אלדד בר כוכבא הפסיד בסיבוב השני של הבחירות לראש המועצה כיום, הגר פרי יגור. במקביל, טלטלה בריאותית הסיטה את כל חייו והוציאה אותו מהמועצה לראשונה לתקופה ממושכת.
“שבוע וחצי לפני הבחירות גילו לי ארבעה גידולים סרטניים ממאירים. לא האמנתי שזה יכול להיות. חודש לפני כן אומנם כבר הרגשנו משהו, אבל לא העליתי על דעתי שאחד כמוני, שעובד 19 שעות ביום, יכול להיות חולה. מה גם שלא הרגשתי חולשה מיוחדת. שבוע לפני הבחירות גילו שאני במצב יותר קשה משחשבנו, ויש לי סרטן הגרון והצוואר בדרגה 3. בלילה של הבחירות נלקחתי לבית החולים ונשארתי קרוב לתשעה חודשים בטיפולים כימותרפיים והקרנות. לאחר תשעה חודשים הוחלט לנתח אותי בעקבות גילוי גרורות בצוואר”.
“הניתוח היה ברמת סיכון גבוהה משום שהגרורות ישבו על מערכת העצבים ונימי הדם, לכן גם הובא מנתח מחו”ל במיוחד כדי לבצע זאת. הייתה סכנה לשיתוק הצד השמאלי. אבל בסופו של דבר הכל עבר בשלום, ואני יודע שרבים מתושבי היישוב דאגו ובבתי כנסת התפללו לשלומי, ואני מודה להם על כך”.
אפשר לומר, שבדיעבד טוב שלא נבחרת לפני כחמש שנים בסיבוב שני בבחירות על ראשות המועצה?
“כן, הכל יצא לטובה. אני מעריך שאם הייתי נבחר, משרד הפנים היה מכריז על נבצרות כי הטיפולים היו מאוד קשים, ואני מניח שהיו מתקיימות בחירות חוזרות ביישוב”.
האיש שמעיד על עצמו שהיה רגיל לעבוד 19 שעות ביום מצא את עצמו פתאום לא עובד בכלל למשך תקופה ממושכת. תשעה חודשים הוא היה בטיפולים, 7שבעה חודשים מחובר לאינפוזיה, וההחלמה לקחה קרוב לשנתיים.
עם זאת, טלדד בר כוכבא כן מצא תעסוקה. “אני ואשתי, שהיא רואת חשבון די בכירה, החלטנו לא לעבוד יותר תמורת שכר, אלא להתנדב. אני לא חושב שהשתניתי הרבה כאדם בעקבות הסיפור. אומנם הופתעתי, כי הרגשתי חולשה מסוימת, אבל לא שינוי מהותי. בסך הכל הרגשתי שאני בריא, ויש את ההפתעה, שזה יכול לקרות לכל אדם. הדבר היחיד שבו חוויית המחלה שינתה אותי היא שהתחלתי להבין שאין לי שליטה על החיים, ושהתוכניות שתכננתי לטווח ארוך יכולות להיעצר. לכן, מאז שחליתי אני חי את היום ולא יודע מה יהיה מחר”.
אבל עכשיו, הוא מספר, הכל מאחוריו. “בסופם של דברים החלמתי, ואני נחשב לסיפור הצלחה מבחינה בריאותית. אך לצערי הרב הדבר מנע ממני להיות מעורב, עד לפני שנה וחצי, כשהרופאים אמרו לי שיצאתי מכלל סכנה ואני יכול לחזור לפעילות. אז ביצעתי סקר מקיף ונודע לי ממנו ש-82% מאלה שבחרו בי בבחירות הקודמות רוצים לבחור בי שוב. זה שכנע אותי לחזור ולהתמודד שוב הפעם. זה, ומצב היישוב. אשתי תומכת בי והיא חלק בלתי נפרד מהפעילות, ובהיותה רואת חשבון, כל הכספים באחריותה”.
לפני הבחירות הקודמות היו שמועות מצד אנשים ביישוב, לפיהן אתה קשור לכאורה מאחורי הקלעים עם קבלנים מקומיים ביחסים של תלות הדדית.
“אין לי שום קשר ומחויבות עם קבלנים”, הוא שולל את הטענות מכל וכל. “אני לא צריך אף אחד מהם, הם צריכים אותי ואת הידע שלי בתכנון בניה ומיסוי מקרקעין. מעולם לא היה לי קשר של קבלת דבר מה מהם, וגם לאירועים שלי, כשהילדים שלי התחתנו, לא הזמנתי אף אחד מהם. לכן אני לא מבין מאיפה עלו ההאשמות האלה. זה היה אז פופוליזם במיטבו, וכמו שתמיד אמרתי: מי שיש לו טענות שיפנה למשטרת ישראל”.
היום אלדד בר כוכבא מוטרד יותר מטענות שעלו לכאורה נגד תרומות שהוא וסיעתו קיבלו. בפרדס חנה – כרכור, כך מתברר, רב סרן שמועתי עובד שעות נוספות וגורמים רבים מרגישים חופשי, בשם חופש הביטוי, גם… להדהד פייק.
“עד היום אני עוד לא מבין מאיפה כל הסיפור הזה צמח ולמה זה הגיע למצב כזה של טענות. חודש לפני הבחירות הקודמות – שזה אומר לפני חמש שנים, עשיתי כנס באולמי וייט באזור התעשייה, עם כ-120 יזמים, תעשיינים וקבלנים. פירטתי שם את התוכניות שלי. רבים שהגיעו לשם השתכנעו בחזון שלי. כשהייתי חולה קיבלנו תרומות מאנשים, עד 5,000 שקלים מאיש, וריכז את זה מישהו מהסיעה. זה היה מרצונם ומיוזמתם. מעולם לא פניתי לאיש וביקשתי תרומות. היום אנחנו כבר לא מקבלים תרומות”.
על אירוע בבחירות הקודמות, בו תושבים קיבלו הודעה חתומה ממטה בר כוכבא, כי החילונים נוהרים לקלפיות, מספר בר כוכבא שמדובר בפייק שנשלח מפרופיל מזויף של אדם שהתחזה לו. “כשגילינו את זה אחרי הבחירות ניגשנו למשטרה, אבל המשטרה לא מתעסקת בזה. זה מעשה חמור ולא קשור אלינו. הרשימה העצמאית שהקמתי עם אשתי ב-2004 היא רשימה של גשר בין דתיים לחילונים, ורוב חברי הרשימה הם חילונים. כיום, כשהקיטוב בתוך היישוב החמיר, חשוב יותר מתמיד לומר שיש מקום לכולם, דתיים, חילונים, ותיקים, להט”בים, נשים בעמדות מפתח. תכנית הרובעים תאפשר גם לכל רובע לקבוע את הפעילויות התרבותיות והחברתיות באותו רובע. במערב היישוב יש צורך ביותר בתי כנסת כי זה אזור עם אוכלוסייה יותר דתית”.
אלדד בר כוכבא על נטרול המחבל: פעלתי באינסטינקט
לפני מספר שבועות עברו אלדד ורעייתו טלטלה נוספת. הפעם בירושלים. פיגוע דקירות לו הם נקלעו במקרה. אלדד מצא עצמו עוזר בניטרול המחבל. “אני ואשתי הגענו לכנס של משרד המשפטים במשפט עברי בירושלים. יום לפני זה הגעתי לשם לבדיקה מסוימת, והחלטנו ללון בירושלים ולהישאר לכנס למחרת. ירושלים הייתה מלאה ולא היה מקום במלון במרכז העיר. אז מצאנו מלון במזרח ירושלים ונשארנו ללון בו”.
מה בעצם קרה? איך מצאת עצמך נלחם במחבל עם סכין?
“בערב, בסביבות שעה 20:30, החלטנו לנסוע ברכבת הקלה לכיוון ממילא לטייל, כי לא היה נוח לעשות את זה ברכב. ישבנו בתחנת שבטי ישראל וחיכינו לרכבת, כשלפתע והתיישב מאחורינו בחור צעיר וגבוה עם תרמיל גב קטן. לא התייחסתי אליו, אבל שמעתי חיכוך מתכת. בדיעבד התברר שהרעש הזה היה כשהוא הוציא סכין מהתיק והסכין נתקע לו בחורים האחוריים של הספסלים. זה בזמן שניסה לדקור אותי ואת רעייתי. מישהו צעק ‘הוא דקר אותי!’ ורץ להזהיר אותנו. ואז הבחור הסתובב ובא לדקור אותי ואותה. נתתי לו אוטומטית בעיטה כדי להרחיק אותו. הוא איבד שיווי משקל ואנשים אחרים הצטרפו וניסו להפיל אותו גם הם. באתי לתת לו עוד בעיטה, ואז, כאילו משום מקום, רכבת נעצרה, יצא ממנה איש מג”ב וירה במחבל שתי יריות מדויקות”.
“אירוע לא נעים, ותודה לאל שעכשיו הכל בסדר”, הוא מסכם את האירוע. אני רואה בסיפור נימה מעודדת מאוד: לראות את התושייה הרבה והמקצועיות שבה אזרחים ואנשי ביטחון בארץ מצליחים לעבוד יחד כדי למנוע פיגוע חמור הרבה יותר. אנחנו לפני שנה חדשה, ולכן חייבים לראות בכל דבר את הטוב”.
