מומחי מערך הלב ב”הלל יפה” אומרים: “קיים קשר בעייתי בין גלישת סאפ לאירוע לב”
מאמר שפורסם על ידי מומחי מערך הלב של המרכז הרפואי הלל יפה חשף מספר מקרים דומים בהם גולשי סאפ עברו אירוע לב בזמן ששהו בלב ים. פרופ’ אריאל רוגין, מנהל מערך הלב ב”הלל יפה”: “מדובר בתופעה בעייתית ולכן חשוב להיות מודעים ולגלות עירנות”
בשנים האחרונות גלישת סאפ הפכה לענף ספורט פופולארי הן בקרב נשים והן בקרב גברים. מדובר בספורט ימי אשר מקורו בגלישת גלים, בו הגולש עומד על גלשן וחותר באמצעות משוט. זהו סוג של פעילות ספורטיבית עם הרבה יתרונות בריאותיים, שכן עובד על כוח, מחזק שירים רבים, משפר שיווי משקל, מעלה סיבולת לב ריאה ולעומת ענפי ספורט אחרים גם שומר על מפרקי הגוף. אך בניגוד לסוגים אחרים של פעילות גופנית, גלישת סאפ מתבצעת בתוך הים וכאשר הגולשים אינם חשים בטוב, הם אינם יכולים לעצור מיידית את הפעילות, בניגוד לריצה, אימוני כוח או רכיבה על אופניים. כאשר אדם מבצע פעילות ישבתית ויש לו תסמינים – עצירת המאמץ תגרום לירידה בדופק הלב ושיפור תסמינים.
במסגרת המחקר מצאו המומחים כי במהלך 3 השנים האחרונות אירעו מספר מקרים דומים של מטופלים בגילאי 40-70, רובם בקרב בריאים ללא מחלות רקע, שהגיעו לחדר המיון בעקבות אירוע לב בזמן שגלשו על סאפ. כמה מהם הגיעו אף לאחר החייאה בשטח וחלקם בזמן התקף לב. כולם צונתרו ונמצאו עם עורק סתום בליבם.
המאמר, שפורסם בעיתון IMAJ של ההסתדרות הרפואית, נכתב על ידי הצוות הבכיר של מערך הלב ב”הלל יפה”. ד”ר מגי בראל, ד”ר מג’יד זחאלקה, ד”ר עופר קובו, ד”ר אדהם זידאן, ד”ר ראמי אבו פנה, פרופ’ שמחה מייזל ופרופ’ אריאל רוגין.
“כאשר אדם לא מרגיש טוב, בפרט כאשר הוא נמצא בלב ים, הדבר הראשון שינסה לעשות הוא לחתור במהירות לכיוון החוף. פעולה זו מחמירה את מצבו- שכן הוא מתאמץ יותר. הלב עובד קשה יותר וגם הטיפול הרפואי מתעכב עד הגעתו לחוף. מדובר בתופעה בעייתית שלא מאפשרת הענקת טיפול רפואי במיידי . ולעתים התוצאות עלולות להיות קטלניות”. מציין פרופ’ אריאל רוגין, מנהל מערך הלב במרכז הרפואי הלל יפה.
“אם אדם מרגיש לא טוב בזמן פעילות גופנית, במיוחד אם התסמינים מחמירים במאמץ ומוקלים במנוחה. לעיתים זהו סימן התרעה של הגוף ויש לברר זאת”. אומרת ד”ר מגי בראל, מנהלת היחידה לטיפול נמרץ לב ב”הלל יפה”.
“על מנת לצמצם את הפגיעה והסיכון לאירוע לב. מומלץ שכל אחד ואחת יעברו סדרת בדיקות מקיפה תוך מעקב אחר גורמי סיכון. כמו סוכרת, כולסטרול ולחץ דם ואיזונם לפי הצורך. הימנעות מפעילות מזיקה מוכחת, כגון עישון. כמו כן חשוב לגלות ערנות כך שבמידה ולא מרגישים טוב, יש להזעיק עזרה במהרה”, מסכם פרופ’ רוגין.
