רויטל בן מוחה, פסיכולוגית קלינית אחראית במערך בריאות הנפש של המרכז הרפואי הלל יפה, מרגיעה ונותנת שלושה כלים שיסייעו לכל אחד מאיתנו להתמודד עם המצב
מאז השביעי באוקטובר רובנו חווים תחושה של חוסר אונים, פחד ואובדן שליטה. גם אם אנחנו נמצאים באזור “בטוח”- בלי מתקפת טילים, אזעקות של צבע אדום או בקו העימות. ביום אחד כולנו התעוררנו למציאות שונה ואכזרית שלא הכרנו. אימהות שחוששות לצאת מהבית כשמחשיך. אחרים לא מצליחים להירדם בלילה. לחילופין, ילדים שמפחדים לישון לבד וכאלה שנשאבים לתוך החדשות כדי להיות מעודכנים כל העת. רויטל בן מוחה, פסיכולוגית קלינית אחראית במערך בריאות הנפש של המרכז הרפואי הלל יפה, מרגיעה ונותנת שלושה כלים.
להרבות בטוב ולצמצם במזיק
“אני ממליצה לכל אדם, בין אם מבוגר ובין אם ילד, לבחור בכל יום לעשות משהו חיובי שיגרום לו להרגיש טוב, לדוגמה לפגוש חברים, לדבר איתם, לעסוק בפעילות גופנית, לאפות, לצפות בסרט, לעשות אמבטיה חמה. ישנם כאלה ששואבים עידוד מתפילה או מדיטציה, אחרים אוהבים לפתור תשבצים או סודוקו ורבים מוצאים משמעות ונחמה בהגשת עזרה לזולת. המטרה היא למצוא משהו שיגרום לנו להרגיש טוב יותר. זה ירומם את מצב הרוח שלנו”, מציינת בן מוחה. האמירה “באתי לחזק ויצאתי מחוזק” אינה אמירה של מה בכך. הרבה אנשים שמגיעים לתרום ולסייע יוצאים עם הרגשת סיפוק גדולה. עצם הנתינה וההתנדבות מחזקים את תחושת המשמעות והסולידריות אצל רבים מאתנו”.
“כל אחד יכול לתרום בדרכו: אחד יכול לסייע באיסוף תרומות, השני מנגן והשלישי יכול לארח חברה לקשישים בודדים. מנגד, יש לבחור התנהגות אחת אותה נרצה להפחית כך שבכל יום נחליט מה לא לעשות, לדוגמה לצמצם את שעות הצפייה בחדשות. “ידוע כי חשיפה ממושכת לחדשות יכולה להעצים את התחושות הקשות שלנו. לעורר בנו יותר חרדה ואי שקט, עצבות וכאב. אפשר לקבוע זמן מסך מוגדר לצפייה, כמובן תוך גילוי אחריות להישאר מעודכנים באפליקציה של פיקוד העורף”.
שגרה מבורכת
“השגרה מסייעת לנו לשמור על תפקוד תקין גם בימים מורכבים וסוערים. היא ביטוי לצפוי ולמוכר בחיינו. כך, שלצד השינויים וההתאמות הנדרשות, נשתדל כמה שאפשר, להקפיד על סדר יום. חשוב מאוד לשמור על עשייה ושעות שינה מספקות, בפרט בקרב ילדים. “אם לדוגמה הילדים רגילים שקוראים להם ספר לפני השינה, חשוב להמשיך את ההרגל הזה ולהראות להם שישנם דברים שלא השתנו. גם לנו המבוגרים- אם אנו עוסקים בפעילות גופנית 2-3 בשבוע, חשוב להתמיד ולהמשיך בכך. ככל שנשמור על שגרה מסוימת, נקפיד על שעות שינה מספקות ונהיה רגועים יותר- רמת התפקוד שלנו תהיה טובה יותר לאורך זמן”.
שיתוף ובניית חוסן
חשוב לתת מקום ולבטא רגשות, פחדים, חרדות, תחושות של אבל ואובדן. לצד זאת, כאשר ישנה פתיחות ומוכנות לכך, יש לעודד חשיבה חיובית המכוונת להתמודדות ותקווה. להישיר מבט אל המציאות תוך הכרה בסבל הבלתי נתפס. בכאב ובהרס ויחד איתו בגילוי הנחמה, בסולידריות, באחדות, בנתינה ובמסירות. “כולנו מאוחדים בצפייה ובתקווה לימים שקטים וטובים יותר. לצד הקושי הרב אנחנו מגלים מחדש את יכולותינו כחברה איתנה. חברה הפועלת עבור הזולת ועבור לוחמיה בנתינה אינסופית מרגשת ומרחיבת לב. גם עבור ילדינו, ישנם כמה דרכים להעלות את תחושת השליטה והחוסן שלהם. לדוגמה, לתת להם את זכות הבחירה. לבחור סרט לצפייה משפחתית, מה לאכול בארוחת הערב או להחליט אילו בגדים ילבשו. בנוסף, גם הם יכולים לקחת חלק ולהצטרף לרוח הנתינה וההתנדבות. לדוגמה, להכין ציורים ומכתבים אותם ניתן לצרף לחבילות. לבחור איתם מוצרים בסופר אותם ניתן לתרום ועוד”.
לסיכום, מציינת בן מוחה: “זוהי תקופה קשה ומורכבת. חשוב להבין, התחושות העולות, כולן טבעיות ונורמליות למצב זה. לצד תחושת אובדן השליטה והחששות שעולים, עלינו להתמקד בחוסן של כל אחד מאתנו. לזכור שיש לנו משאבים פנימיים שמסייעים לנו בהתמודדות. להקיף את עצמנו בחברים, בני משפחה וגורמי תמיכה. הכי חשוב זה לדעת, שנעבור את הימים האלה יחד חזקים ואיתנים.
במידה שהתחושות ממשיכות ללוות אתכם לאורך זמן, ניתן לפנות למערך בריאות הנפש בכל הארץ, בין אם דרך קופות החולים וגם אצלנו- במרכז הרפואי הלל יפה”.
1תגובה