אהרון דינור מהנדס מועצת זכרון יעקב פותח הכל

הוא לא נרתע מביקורת, אך גם לא נרתע מלומר מה מחייב שינוי בהיבט המקצועי; אחד על אחד עם מהנדס מועצת זכרון יעקב האדריכל אהרון דינור

עבור מהנדס מועצת זכרון יעקב, אדריכל אהרן דינור, שנת הפעילות השלישית שלו בתפקיד, היא אחת השנים המאתגרות יותר. זו השנה בה יותר ויותר תוכניות מקצועיות בתחומי התכנון, הבנייה והתשתיות ביישוב, עליהן עמל מאז נכנס לתפקידו, קורמות עור וגידים.

אהרון דינור, בוגר הפקולטה לאדריכלות באוניברסיטת אריאל, מתגורר במושב ניר עציון בחוף הכרמל. לתפקידו כמהנדס המועצה ומנהל מחלקת הנדסה נכנס לפני כשנתיים וחצי. בתפקידיו הקודמים עבד במגזר הפרטי כאדריכל ומתכנן של מגוון פרויקטים. במגזר הציבורי שימש כסגן מהנדס ואדריכל מועצה אזורית חוף הכרמל – זאת במקביל לתפקידו כפקיד היערות הרשותי.

עם כניסתך לתפקיד, מהו האתגר המשמעותי ביותר שאיתו התמודדת ועד כמה אתגר זה משמעותי לכל תושב ותושב?

“האתגר הגדול הראשון שנדרשתי לטפל בו היה התמודדות עם תוכנית המתאר הכוללנית שהוכנה ליישוב. התוכנית הייתה בשלב של הפקדה, לאחר שמנהל התכנון כפה על המועצה החלטות מהותיות בניגוד לעמדת המועצה והתכנון המקורי של תוכנית המתאר. החלטות אלה עלולות לשנות את צביון היישוב בשנים הבאות ממושבה כפרית ליישוב עירוני. מדובר בציפוף היישוב, כאשר הקושי העיקרי צפוי בשכונות הקיימות הוותיקות ובמרכז המושבה. נוצר פער גדול בין התוספת של שטחים למגורים לבין החוסר בשטחי מסחר, תיירות ותעשיה מניבים שיאפשרו לקיים כלכלה אורבנית. בתוכנית המתאר היו חוסר בשטחי ציבור, כשלים של תשתיות בעיקר בתחומי התחבורה והחניה ועוד”.

“התוכנית הכוללנית משקפת את מגמת התכנון הארצי. התכנון הארצי שואף להגדלת ציפוף ולהקמת אלפי יחידות דיור נדרשות עבור גידול האוכלוסייה במדינה. לצערנו, החתירה למציאת הפתרונות הללו מתעלמת לעיתים מהסביבה הקיימת. כמובן, שהיא מתעלמת מחוסר תשתיות ותקציב שיתמכו את יחידות המגורים ועלולים להביא את היישוב לכדי כשל כלכלי ותפקודי”.

“אתגר זה מלווה אותי עד היום וימשיך גם בשנים הבאות – כל עוד נמשך המאבק התכנוני-משפטי של המועצה במוסדות התכנון הארציים, במטרה לשנות ולעדן את תוכנית המתאר של היישוב. במקביל, עם כניסתי לתפקיד ועד היום אני בהתמודדות יומיומית בתוכניות נקודתיות ובקשות להיתר, שמתוכננות ברוח תוכנית המתאר ומוגשות למועצה לאישור על-ידי תושבים ויזמים שרואים למול עיניהם מיקסום רווחים כלכליים בלבד ולא את טובת היישוב כולו. כאן, תפקידה של המועצה להיות שומר הסף”.

“מעבר לכך, נדרשתי ללמוד את היישוב, את אופיו המיוחד, הבעיות בתחומי התכנון, הבינוי והתשתיות שדורשות טיפול מהותי. אופן התנהלות המועצה המקומית, יחסי הגומלין מול הוועדה המרחבית וכו’. בהתאם לכך בניתי את תוכנית העבודה וסדרי העבודה שלי ושל מחלקת הנדסה. אז צללתי לעשרות פרויקטים בכל התחומים שהיו בשלבים שונים של תכנון או ביצוע. כגון, הקמת האגף החדש בתיכון המושבה ואולם הספורט החדש. זו הייתה תקופה מורכבת ברמה הארצית והעולמית (משבר קורונה) וכן ברמה יישובית (זכרון כרשות בהתייעלות)”.

אהרון דינור לא מסתיר את הצורך של זכרון יעקב להתנתק מהוועדה המרחבית לתו”ב – ישובי הברון ולהקים ועדה מקומית משל עצמה. לטענתו, זה ייאפשר לקדם טוב יותר ומהר יותר תוכניות מקומיות.

כיצד המשבר ברמה הארצית בעקבות הקורונה וברמה המקומית במושבה זכרון כרשות בהתייעלות, השפיעו על עבודתך?

“מגפת הקורונה אכן השפיעה לטוב ולרע גם על ענף הבניה ועולם התכנון והבניה. ברמה האישית, תקופת הסגר הראשון של הקורונה בארץ תפסה אותי בתחילת התפקיד. משרדי  המועצה באותה עת היו סגורים ומצאתי את עצמי לבד במחלקה. זאת הייתה הזדמנות נהדרת לבחון לעומק ובשקט את התהליכים. להכיר את היישוב ולעצב מחדש את צוות המחלקה ונהלי הפעילות בה. גם מערכת הזום שנכנסה לחיינו נמצאה כיעילה ועד היום נחסכות שעות רבות של נסיעות וחיפוש חניה עבור דיון בחיפה או בירושלים שנמשך לא יותר מ 20 דקות. בעיה קשה שכן נוצרה בעקבות הקורונה בעולם ועכשיו גם בעקבות המלחמה באירופה, היא עליית המחירים המשמעותית של חומרי הגלם ומשך הזמן הארוך של אספקתם. הקבלנים כמעט ולא מגישים הצעות לעבודות קטנות. אם כן, אז במחיר יקר בעשרות אחוזים ממחירוני השוק”.

אנחנו שומעים על תוכניות רב שנתיות בתחום תשתיות התחבורה והבינוי הציבורי. מה על הפרק בתקופה הקרובה?

“העבודה נחלקת לשני תחומים עיקריים. האחד: שיקום ושדרוג של תשתיות קיימות באזורים הוותיקים. השני: הקמה של תשתיות חדשות לשכונות ומתחמים שעדיין רק על הנייר. היישוב מתבגר ותשתיות מתבלות ודורשות תיקון, שדרוג והחלפה. אחזקת היישוב לאורך השנים לא הייתה במיטבה. נדרש מאיתנו לשקם מערכות רבות. מערכות בתחומי ניקוז, תאורת רחובות, כבישים, מבני ציבור, גנים ציבוריים ועוד. באזורים הוותיקים רואים יותר ויותר הריסה של בתים ישנים בודדים ובניית מבנים חדשים עם מספר גדול יותר של יחידות דיור, שמתבססים על אותן תשתיות קיימות ישנות”.

“שדרוג התשתיות הקיימות שעל הפרק בשנים הקרובות כולל תוכנית רב-שנתית לקרצוף וריבוד כבישי היישוב. בשנה הקרובה יבוצעו רחובות הכובשים והחיטה, ובוצעו צהל, קדש ויפה נוף  הרצל דרך אהרון , הנדיב ויבוצעו רחובות נוספים. שדרוג והחלפת מערכות תאורת הרחוב ותוספת תאורה במקומות חסרים. בין השאר גנים ציבוריים, שבילים, חניונים וכדומה. זה יכלול הכנסה לשימוש של תאורה סולארית. תוכנית רב-שנתית לשדרוג והשלמת מערכת ניקוז מי הגשמים ביישוב. כמו גם שדרוג וחידוש מדרחוב המייסדים. שביל אופניים לאורך דרך מנחם בגין עד כביש 4. שת”פ עם תאגיד מעיינות העמקים לטיפול במערכות המים והביוב ביישוב. בנוסף, שיתוף פעולה עם מחלקת התפעול ומחלקת איכו”ס במועצה לשיקום ושדרוג שצ”פים, מדרכות ועוד”.

“במקביל, מקודמות תוכניות של מתחמים ורחובות חדשים ביישוב כאשר על הפרק: השלמת תשתיות בשכונות בהן האכלוס כבר החל (מורדות הבאר-ש/619, שכונת התזמורת- ש/580, שכונת המעיין- ש/343); מתחם פארק היין; שדרוג רחוב מרבד הקסמים כולל שתי כיכרות במפגש עם רחובות התירוש והפדות; הקמת כיכר בצומת רבין-צופית; שדרוג רחוב היקב והנדיב מכיכר בית-אל ועד צומת רחוב היין; תכנון והקמת תשתיות לכניסה המזרחית החדשה בהתאם לתוכנית ש/1058 ובגבעת זמארין; הקמת מספר חניונים לרווחת התושבים והתיירים במרכז המושבה (חניון נילי, חניון אגד הישן ועוד)”.

חינוך הוא אחד הנושאים המרכזיים העומדים על הפרק. מה הסטטוס בתחום תכנון ובינוי של מבני חינוך?

“המועצה מקדמת תכנון ובינוי של מבני חינוך. בימים אלה מוקם מבנה קבע לכיתות וחדרי פעילות בחווה החקלאית ערוגות רבקה. בנוסף, אנו מקדמים תכנון להגדלה של בית ספר החיטה (תוספת אגף קבע חדש). תכנון שדרוג וחיזוק מבני בית ספר ניל”י לרעידות אדמה. תכנון להגדלת תיכון פלך-ישיבה ותכנון מתחם ייעודי חדש לבית הספר קשת.  בנוסף, מקודם תכנון ובינוי של מבני ציבור נוספים. למשל, שיפוץ מתחם המייסדים 100 והפדות 2 עבור פעילות המתנ”ס, הקמת בית יד לבנים, תכנון מבנה מועצה חדש עבור מחלקת רווחה ופיקוח, השמשה של מבנה הארכיון, ותכנון שיפוץ טיפות החלב ביישוב”.

מה, בעיניך, מהווה מכשול רציני ומעכב במימוש פרויקטים חשובים?

“רשות מקומית היא לא הייטק. היא כפופה לחוקים מחייבים, פוליטיקה ודעת התושבים והכסף לא זורם בברזים. תהליכי תכנון ובניה הם ארוכים מעיקרם ועוד יותר ארוכים בשילוב עם הבירוקרטיה הציבורית. חוקי המכרזים מחייבים אותך לעבוד הרבה פעמים דווקא עם הזול ולא עם הכי טוב. תקציבי הרשות לא גדולים ובשל הדירוג הסוציואקונומי הגבוה של היישוב, גם לא מתקבלות תמיכות רבות מהמדינה. לכן, קיים קושי בבניית תקציב לביצוע העבודות והתכנון הרצוי בפרקי זמן סבירים,.

“דעת התושבים בזכרון יעקב נשמעת תמיד בכל ערוץ אפשרי. לעיתים, גם כביקורת על הצד השלילי. הביקורת מקבלת אצלי תמיד אוזן קשובה בניסיון להוציא ממנה את העיקר ולנסות לפתור בעיות ולתת לתושב את השירות והתוצר הטובים ביותר”.

“קושי מהותי מבחינתי כמהנדס המועצה של זכרון יעקב הוא היותו של  היישוב כחלק מהוועדה מקומית מרחבית יישובי הברון. אנחנו ביחד עם היישובים בנימינה, אור-עקיבא, פארדיס וג’סר אה-זרקא. זכרון יעקב הוא יישוב גדול עם נפח פעילות משמעותי (הגדול ביותר בוועדה) של תכנון ובניה. נפח פעילות הכולל שילוב של נושאים מורכבים כדוגמת שימור. ולא רק, אלא גם חדש מול ישן, תשתיות ציבוריות מוגבלות, ציפוף, שטחים פתוחים, התחדשות עירונית, שילובי מגורים, תיירות ומסחר ועוד. היקפים כאלה צריכים יחס של 150% ושיתוף פעולה מלא מצד הוועדה המקומית. לצערי, הם לא קיימים. נכון לפעול ככל הניתן להקים ועדה מקומית עצמאית ליישוב. ועדה שתעסוק בצורה מוחלטת רק בענייני היישוב. כזו שתעסוק בתכנון ארוך טווח, מתן היתרי בניה מותאמים ופיקוח בניה שחסר מאד היום”.

איך אתה רואה את עתידה הקרוב של זכרון יעקב?

כבר עכשיו, מי שמסתובב בזכרון יעקב בכל רחבי היישוב מרגיש פעילות של בניה. בניה פרטית והתחדשות בשכונות הוותיקות ובמרכז המושבה. טיפול בתשתיות בכל רחבי היישוב, חידוש שצ”פים, מגרשי ספורט, מבני ציבור ועוד. פרויקטים פרטיים וציבוריים שנעצרו שנים רבות יוצאים לפועל. היישוב גדל, אזורים צעירים מזדקנים ואזורים ותיקים מתחדשים והתשתיות ומבני הציבור בהתאמה, וכך יהיה בעשור הקרוב”.

“ליישוב יצטרפו מתחמים חדשים. פארק היין, אזור התעסוקה המשותף (ליד מול זכרון), גבעת זמארין-הכניסה המזרחית ומתחם היקב. הם ישנו את כל האזור וככל הנראה גם המבנים של שכונת זכרונה יצוצו על פני ההר. אולי, לקראת סוף העשור, גם נזכה להתחדש בתחנת רכבת פעילה. הפיתוח קורה ויקרה, מספר התושבים יעלה וכך גם הצפיפות בדרכים, ובכל האזורים הציבוריים ביישוב. יישוב דינמי מתחדש וגדל זה דבר טוב, אך חובת המועצה וחובתי האישית היא לוודא כי המינון והקצב נכונים. בנוסף, שהתשתיות מתאימות למספר יחידות המגורים. הכי חשוב בעיניי זה לשמר את צביון המושבה ואת הייחודיות של המקום. עבר מול עתיד – זכרון יעקב זה לא עוד יישוב”.