נתוני האשכולות: חריש ואור עקיבא (5), חדרה (6), פרדס חנה (7), זכרון יעקב (8) ובנימינה (9)
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הציגה השבוע את המדד החברתי-כלכלי של האוכלוסייה, ברמה של רשות מקומית.
מהנתונים עולה, כי העיר חריש עלתה בשתי נקודות בשנת 2017. בעוד שבשנת 2015 העיר חריש עמדה על אשכול 3, בשנת 2017 עלתה העיר לאשכול 5. על-פי הלמ”ס הרמה החברתית-כלכלית הנמוכה ביותר היא 1 והגבוהה ביותר 10.
מועצת בנימינה-גבעת עדה עלתה מאשכול 8 לאשכול 9, העיר חדרה נשארה באשכול 6, פרדס חנה-כרכור באשכול 7. אור עקיבא באשכול 5 ואילו זכרון יעקב באשכול 8.
“ערך המדד החברתי כלכלי של רשות מקומית, מחושב בשיטת ניתוח גורמים כערך רציף. הדבר מאפשר את חלוקת המשאבים בין הרשויות המקומיות בצורה רציפה. עם זאת, עקב החלטות ממשלה המתבססות על סיווג הרשויות המקומיות לעשרה אשכולות, בוצעה חלוקה של הרשויות לעשר קבוצות הומוגניות”, ציינו בלמ”ס.
בעקבות העלייה בחריש, מסר ראש עיריית חריש, יצחק קשת, כי “חריש צועדת בכיוון הנכון. המדד הסוציו-אקונומי הוא דירוג עצמאי לחלוטין, המשקף את תכונותיה של האוכלוסייה במספר תחומים”.
“קפיצת המדרגה שעשתה חריש לאשכול 5 מעידה כאלף עדים על הכיוונים שאליה צומחת העיר שלנו. עיר אשר מושכת אליה אוכלוסייה חזקה. איכותית יותר”.
עד כמה לדירוג יש השפעה על תקציבי מדינה?
“אכן, לדירוג החדש יש השלכות שנוגעות לכיס של שלנו. המשמעות המעשית של עיר שעלתה במדד החברתי-כלכלי היא שנזכה לפחות תקציבים ממשלתיים”.
“הרציונל שעומד מאחורי המדיניות הממשלתית הזו ברור: אוכלוסייה חזקה יותר צריכה תמיכה ציבורית קטנה יותר. זה אומר, למשל, שנקבל פחות כסף לפעילויות תרבות”.
“זה אומר שבשנת הלימודים הבאה סבסוד צהרונים וקייטנות מטעם משרד החינוך יהיה נמוך יותר, ואילו מחיר ההשתתפות בהם יהיה גבוה יותר”.
האם נכון לומר, כי חריש היא בעצם הרשות היחידה בארץ שעלתה שתי אשכולות בדירוג?
“כן, חריש היא העיר היחידה בארץ שעלתה שתי מדרגות בדירוג של הלמ”ס. זו הוכחה נוספת לכך שחריש מתפתחת היטב. וכעיר מתפתחת אני פועל מול משרדי הממשלה להזרמת כספים נוספת להמשך התפתחותה “.
יצחק קשת, ראש עיריית חריש. צילום יח”צ
