המדריך שכל אדם מעל גיל 40 חייב לקרוא
גיל 40 נחשב לנקודת מפנה משמעותית בבריאותית. זו העת שבה הגוף מתחיל לשדר אותות עדינים, מחלות כרוניות עשויות להתפתח בשקט, וההרגלים שלנו הופכים למכריעים יותר מאי פעם. רבים מאיתנו מרגישים בריאים לחלוטין ולכן נוטים להתעלם מבדיקות מונעות, אך זו בדיוק הטעות הגדולה ביותר. רפואה מונעת היא המפתח להארכת תוחלת החיים ולשמירה על איכות חיים גבוהה. אז מה בדיוק חובה לבדוק, מתי צריכה להידלק “נורה אדומה”, ואיך למנוע מחלות עוד לפני שהן מתחילות; ד”ר דריה טומפובסקי, מומחית לרפואת משפחה במחוז צפון של קופת חולים מאוחדת, מספקת את כל התשובות.
הבדיקות שיכולות להציל חיים
“אחד הגורמים המרכזיים לתחלואה לבבית בישראל הוא לחץ דם גבוה,” פותחת ד”ר טומפובסקי. “לכן ההמלצה היא למדוד לחץ דם לפחות פעם בשנה החל מגיל 40. זו בדיקה פשוטה שיכולה למנוע נזקים חמורים.” כמו כן, חשוב לעקוב אחר פרופיל השומנים בגוף, כולל רמות הכולסטרול והטריגליצרידים. בישראל הבדיקה הזו נכללת במסגרת סל הבריאות ומומלץ לבצע אותה החל מגיל 35 מדי חמש שנים.
נושא חשוב נוסף הוא מעקב אחר רמות הסוכר בדם. “במיוחד באנשים עם עודף משקל, השמנה או רקע משפחתי של סוכרת, מומלץ לבצע בדיקות סוכר בצום, HbA1c או בדיקת העמסת סוכר כל שלוש שנים,”. כשמגיעים לגיל 50, מצטרפת לרשימה גם בדיקת צואה לדם סמוי , זהו כלי חשוב לגילוי מוקדם של סרטן מעי, שמומלץ לבצע מדי שנה.
“בדיקת אק”ג היא עוד נדבך חשוב, כל אדם מעל גיל 40 צריך לעבור אותה לפחות פעם אחת כדי ליצור בסיס להשוואה לעתיד.” בנוסף לבדיקות המעבדה, היא מדגישה את החשיבות של מדידות פשוטות שאפשר לבצע בביקור רפואי – משקל, מדד מסת גוף והיקף מותניים. “המספרים האלה מנבאים מחלות לב וסוכרת הרבה לפני שמופיעים סימפטומים כלשהם. זו בדיקה פשוטה שממש יכולה להציל חיים.” כמו כן חשוב גם לבצע בדיקות סקר לסרטן בהתאם לגיל ולהיסטוריה המשפחתית של כל אדם.
יצוין כי ישנם גורמי סיכון וסימנים שמחייבים בדיקות מוקדמות או תכופות יותר. כאשר אחד מבני המשפחה מדרגה ראשונה (הורים, אחים) סבל ממחלת לב מוקדמת או סוגי סרטן תורשתיים (שד, מעי גס, ערמונית), אוכלוסיית המעשנים בעבר ובהווה, מחלות כרוניות כמו יתר לחץ דם, יתר שומנים או סוכרת מחייבים מעקב הדוק יותר. ניהול אורח חיים של השמנת יתר, חוסר פעילות גופנית ותזונה לקויה מגבירים סיכון למחלות כרוניות. בנוסף סימנים קליניים כמו ירידה לא מוסברת במשקל, עייפות כרונית, קוצר נשימה, כאבים בחזה, אי-נוחות במעיים או דימום לא מוסבר – כל אלה יכולים להדליק “נורה אדומה”.
שלושת הבדיקות העיקריות הן ממוגרפיה – בישראל ההמלצה הרשמית מתחילה בגיל 50, מדי שנתיים במסגרת סקר לאומי. אם יש סיכון גבוה (היסטוריה משפחתית, מוטציה גנטית) ייתכן התחלה מוקדמת יותר. כמו כן יש לבצע בדיקות צוואר הרחם PAP או HPV מגיל 25 מדי 3 שנים עד גיל 65. ובנוסף, מעל גיל 65 מומלץ לבדוק את צפיפות העצם. אם יש גורמי סיכון לאוסטאופורוזיס (גיל מעבר מוקדם, עישון, סטרואידים, חוסר פעילות גופנית, מבנה גוף רזה) – יש לשקול ביצוע אף מוקדם יותר.
הבדיקות שדוחים ומשלמים על כך מחיר
“נשים נוטות לדחות את הממוגרפיה, גברים מוצאים כל תירוץ להימנע מקולונוסקופיה.” הבעיה, לדבריה, היא שכל הבדיקות הללו פשוטות וזמינות, ויכולות לזהות בעיות בשלב מוקדם – הרבה לפני שהן הופכות למסכנות חיים. קולונוסקופיה, למשל, היא בדיקה שגברים רבים נרתעים ממנה. אך היא חיונית לגילוי מוקדם של סרטן המעי. בישראל ההמלצה לסקר היא מגיל 50 עד 74, כאשר מבצעים את הבדיקה מדי עשר שנים, או לפחות פעם אחת בגילים 55-65. “מי שיש להם קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחלה בסרטן מעי צריכים לעבור קולונוסקופיה ולא להסתפק בבדיקת צואה לדם סמוי. הסיכון שלהם גבוה יותר, והבדיקה המתקדמת יותר יכולה להציל את חייהם.” היא מזכירה גם המלצה מיוחדת לגברים. “מי שבגילאי 65-74 ועישן אי פעם בחייו, צריך לעבור בדיקת אולטרסאונד דופלקס אאורטה לאיתור מפרצת. זו בדיקה פשוטה שיכולה למנוע אסון.”
אורח חיים המפתח האמיתי לבריאות
“זו אולי הנקודה החשובה ביותר שאני רוצה להעביר, בדיקות הן רק תמונת מצב, מה שבאמת משנה זה איך אנחנו חיים בין הבדיקות. מה אנחנו שמים בצלחת, כמה אנחנו זזים, ואיך אנחנו ישנים. הדרך למנוע מחלות לא מתחילה במעבדה, היא מתחילה בבית, בצלחת ובנעלי הספורט.” כשמדברים על תזונה, ד”ר טומפובסקי ממליצה על גישה מאוזנת ולא על דיאטות קיצוניות. “צלחת שמלאה בירקות צבעוניים, פירות טריים, דגנים מלאים וחלבונים איכותיים עושה פלאים לגוף, כשמפחיתים מזונות מעובדים, שומנים רוויים וסוכר מוסף, הכולסטרול יורד, הסיכון לסוכרת פוחת, לחץ הדם משתפר, ומדדי הדלקת בגוף יורדים “.
לצד התזונה, היא מדגישה את החשיבות של תנועה קבועה. “אני לא מדברת על להפוך לספורטאים אולימפיים,” היא מחייכת. “מספיק 150 דקות שבועיות של פעילות אירובית – זה יכול להיות הליכה מהירה, שחייה, רכיבה על אופניים. בתוספת של שני-שלושה אימוני כוח בשבוע. הגוף משתנה – הסירקולציה משתפרת, פרופיל השומנים משתפר, רמות הסוכר מתאזנות, העצמות מתחזקות, והסיכון למחלות לב וכלי דם יורד באופן משמעותי.” יש עוד רכיב שאנשים לא תמיד מודעים לחשיבותו – השינה. “שבע עד שמונה שעות של שינה איכותית בלילה הן לא מותרות, הן הכרח,” מדגישה ד”ר טומפובסקי. “מחקרים מראים ששינה לקויה קשורה ישירות לעלייה בלחץ דם, רמות סוכר גבוהות ופרופיל שומנים גרוע. כשאנחנו ישנים פחות, הגוף שלנו פשוט לא מתפקד כמו שצריך.”
התוצאה של שילוב נכון בין תזונה, פעילות ושינה “זה משתקף ישירות בבדיקות,” אומרת ד”ר טומפובסקי. “כשאדם מאוזן מבחינת אורח החיים, יש סיכוי מצוין שהכולסטרול, הסוכר ולחץ הדם שלו יהיו בטווח התקין. אבל מעבר למספרים בבדיקות – אורח חיים בריא משפר את איכות החיים באופן עצום. המשקל יותר בריא, מצב הרוח טוב יותר, רמות האנרגיה עולות, והסטרס שהוא בעצמו גורם סיכון משמעותי למחלות יורד. זה מעגל חיובי שמתחיל בהחלטה אחת קטנה ובונה על עצמו.”
לסיכום
גיל 40 הוא נקודת ציון חשובה להתחיל במעקב רפואי סדיר ולאמץ הרגלי חיים בריאים. כדאי לקבוע בדיקה כוללת ומעקב אצל רופא/ת משפחה פעם בשנה לפחות, גם בלי תלונה. בדיקות מונעות יכולות להציל חיים, אבל הן רק חלק מהתמונה – אורח החיים היומיומי שלנו הוא זה שקובע את בריאותנו לטווח ארוך.
